רש״ש על משנה מדות א׳:ג׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה מדות א׳:ב׳ רש״ש על משנה מדות א׳:ד׳ »

3 חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לְהַר הַבַּיִת. שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. קִיפוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב, מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. טָדִי מִן הַצָּפוֹן, לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה, שֶׁבּוֹ כֹהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ יוֹצְאִים לְהַר הַמִּשְׁחָה:

פירוש רש״ש על משנה מדות א׳:ג׳

3 במשנה ה' שערים היו להר הבית כו'. פירש הר"ש לחומת עזרת נשים המקפת כל ההר לפנים כו'. אף שפירושו דחוק. וגם מפשטות המשנה לקמן פ"ג מ"ה משמע דע"נ לא היתה רק מצד מזרח. וכ"מ לקמן בפרקין מ"ה דקאמר ופתח היה לו לחיל. וכן במ"ז אחד פתוח לחיל ועמש"כ שם מתמיד. ועמש"כ בפ"ג דמע"ש מ"ח. וא"כ איך יפרנס מה שאמר קיפונוס מן המערב. והלא שם היה שער נקנור במזרח עזרת ישראל. ולהכי שכל לפרש מקפת כל ההר. מ"מ לפי פירושו תתיישב תמיהתי בפסחים פ"ו ע"ש:

4 שם בתוי"ט ד"ה טדי. ונכתב שם טרי בריש כו'. עי' מש"כ בזה ביומא י"א ב':

« רש״ש על משנה מדות א׳:ב׳ רש״ש על משנה מדות א׳:ד׳ »